משל
הכנה למפגש שיהיה בתאריך 23/2/98
הענק והגמד ל. ה. ניקולאי
)עמוד 146בספר משירת עולם(
פעם לפני הרבה מאוד שנים, חי לו ענק. ענק נחמד שגר בבית ענקי בלב שדה חיטה ענק, ובשדה חיו גמדים
פצפונים שאהבו אותו והוא אהב אותם.
מידי יום היה יוצא הענק לטיול בוקר קצר. לראות מה חדש, מה שלום שכניו,
אולי גם היום יוכל לעזור במשהו.
בבוקר יום שבת בקיץ אביבי, לבש הענק את בגדי החג, ויצא לטיולו היומי.
בעוד הוא מתהלך בין השבילים התלולים שנסללו במיוחד בשביל ענקים, נישמע לפתע קול: "ענק נחמד, ענק
נחמד"
הסתכל הענק ימינה,
הסתכל שמאלה-
לא ראה דבר, והמשיך בדרכו.
"ענק נחמד, ענק נחמד", נישמע שוב הקול.
עצר הענק.
התבונן למעלה, התבונן למטה, וקרא בקול גדול:
" מי הוא זה בעל הקול ?":
)רואה את הגמד(
"אה, זה אתה פיצפון"
הפיצפון חייך
" קח אותי אתך לטיול "
חייך הענק ובזהירות רבה לקח את פיצפון על כתפיו.
"איזה שדה גדול,
אנחנו קרובים לשמים.
וואו,וואו, איזה מגדל,"
ענק אתה רואה את המגדל ?"
היכן, שאל הענק
שם, אחרי השדה.
מצמץ הענק בעיניו, לא, אינני רואה מגדל.
בגאווה מעין כמותה חשב הגמד לעצמו,
אני רואה הרבה יותר רחוק ממנו, כי אני גבוה יותר.
)פאוזת המספר(.
גם אנחנו, רכובים על כתף של קדמונים
וחושבים שכנגדם אנו גאונים.
