חלק הרצאה
נערך סבב שבוא כל אחד אמר מהו הדבר שהוא למד מהפגישה הקודמת.
בדרך כלל הדבר הראשוני שקל לעשותו על במה הוא איננו נכון לעשייה. )למשל להסתכל בשעון, או לעשן סיגרייה(.
עבודת הבמאי לפני תחילת החזרות:
* קורא את הטקסט מספר פעמים ורושם את האסוציאציות שלו. )אפשר בהפרשים של כמה ימים בין קריאה לקריאה(
* )חשוב לבמאי ללכת עם פנקס, ו/או עם מצלמה כי כל דמות ברחוב יכולה לשקף או לתת השראה לדמות בהצגה(.
* חשוב להבין שאם לא מתעדים את החוויות באות חוויות אחרות והן תופסות את המקום של חוויות אחרות.
* מה אני רוצה לעשות עם המחזה הזה.
יש לעשות ניתוח שולחן:
בודקים כל דמות שכתובה בטקסט מקום, זמן, מיקום וכד'...
* שואלים מהי הקונספציה של המחזה.
* מה אני רוצה להגיד דרך המחזה הספציפי הזה שבחרתי בו.
* תפקיד הבמאי לתת חיים למילים מתות.
בדיקת המגבלות שלי
לדוגמא: שחקנים )מקצועיים, חובבים(, במה )גודל(.
אחרי שיודעים את כל המגבלות, בוחרים תפאורה ונותנים לתפאורן לקרוא את המחזה. ומספרים לו על הקונספציה שלנו כבמאים.
)חשוב לצאת מתוך ההנחה שהתפאורן הוא אדם יוצר(.
התפאורן מתחיל לעבוד על המחשה והוא מוסיף לזה את ממד התפאורה.
דרך התפאורה התפאורן צריך ליצור משהו מהאווירה שיש בתוך המחזה.
כמו כן מכין התפאורן משטחים על הבמה.
התפאורן מכין מקט )דגם שלם של התפאורה(.
המקט, חשוב שיהיה מוכן חודש לפני שמתחילים לעבוד על המחזה
גם התאורה, והמוסיקה, והתלבושות חשוב שיהיו מוכנים לפני תחילת המחזה.
)בתאורה של תיאטרון הקיבוץ מכינים הצגות לבמה של 6*4למקסימום שישה שחקנים(.
יש כמובן לדעת מהי המפיק. ומיהו העוזר במאי.
עוזר במאי יושב ליד הטקסט. הוא מצייר/ כותב מול הדף הכתוב את הכניסות והיציאות וההליכות של השחקנים.
לעתים הוא מצייר הליכה בחצים ואז רואים את הכיסוי של הבמה וכד'.
חלק ב ניתוח הקטעים
מי שלא הציג משבוע שעבר את הציג כעת כמו כן הוכנו והוצגו קטעים חדשים שנערכו בטקסט הראשון.
מצב
דמויות
מקום
קונפליקט
פעולה
דגשים של הערות שניתנו על ידי הלנה.
סקטצ'= מערכון.
להקצין תחושות וחשוב שיהיו פעולות משמעותיות. כלומר שאם יש עצירה למשל חשוב שהיא תהיה ברורה.
חשוב שיהיה אורגני.
העבודה שלי
הצגתי עם אילנית.
הערות:
מה קרה לפני: לא היה ברור המצב הקודם למצב הנוכחי. כלומר אני יכולתי ללכת יותר זמן על הבמה, ולהעריך את הדרך כדי להגיע לישיבה. וכן גם אילנית.
כלומר לא היה ברור מאיפה אילנית הגיעה.
הטקסט היה אורגני.
ה"למה" של אילנית לא מספיק ניבנה. היה כדאי יותר לבנות את ההתייחסות אל הלמעלה לפני אמירת ה"למה".
היה חשוב לנשק את כל הנרות, ולהמשיך בטקס שלי באופן מלא. מכיוון שאחרת הקהל מפרש פירושים שלא התכוונתי אליהם. לא לדאוג לקהל, הוא נימצא אתי בתוך הטקס.
היא שאלה אותי ואת אילנית מהן הקונפליקטים.
אז היה את הקונפליקט בין הדמויות לבין עצמם. שאחד יותר חושש מהטקס והשני פחות.
הלנה הצביעה על קונפליקט עמוק יותר, ולפי דעתה חזק יותר. בין הדמויות לבין האלוהים על הרקע של מדוע אלוהים לקח את החבר )שנהרג(.
שעורי בית לחודש הקרוב
לחפש מחזה שיש בו דיאלוג שעליו נרצה לעבוד כבמאים.
אנחנו נעבוד על כל המחזה.
חשוב שבדיאלוג יהיה קונפליקט שבו מתמודדות שתי הדמויות.
יש לבחור מונולוג לעצמנו מונולוג של חצי עמוד או יותר.
