בן הפיל/ רודיארד קיפלינג
תיאור קצר של הסיפור
הסיפור מתרחש בתקופה קדומה, )עוד לפני שלפילים היה חדק(, ומספר על בן הפיל, אשר שאל כל מיני שאלות.
בכל פעם שהוא שאל שאלה כולם היו מרביצים לו. באחד הימים הוא שאל שאלה שהוא לא שאל עדיין מעולם:
"מה התנין אוכל לארוחת הבוקר", כולם כרגיל הכו אותו, אבל הוא לא ויתר והוא הלך, חיפש ומצא תנין.
התנין תפס לו את האף מכיוון שכנראה רצה לאכול אותו, בן הפיל משך את עצמו בחזרה והאף שלו התארך לחדק.
בעזרתו של נחש-סלעים-פיתון-דו-צבעי הוא הבין שלחדק הזה יש יתרונות. הסיפור מסתיים כך שכל הפילים
מגלים את היתרונות של החדק ובוחרים להאריך את האף שלהם לחדק.
מבנה הסיפור
בתחילה המספר מספר שפעם לפילים מעולם לא היה חדק, לאחר מכן בא הסיפור הפנימי שמספר על הפיל,
שבסיומו מתברר לנו הקוראים מהי הסיבה לתופעה-מה קרה מאז, כלומר מדוע יש לפיל חדק.
בסיפור זה יש שתי מערכות זמנים: הזמן שבוא היה לפילים רק אף בולט בגודל מגף, והזמן העכשווי, מאז סיפור
זה, שלפילים יש חדק.
במבנה זה אפשר להסיק שמדובר פה על ג'אנר של סיפור אטימולוגי.
הדמות המרכזית:
בן פיל, )"שהיה מלא סרקנות לתי נלאית"(.
מטרת הסיפור למעשה להסביר מדוע יש לפיל חדק, והמספר מספר בתחילה שפעם לפיל לא היה חדק, אלה היה
לו אף בולט בגודל של מגף.
הבעיה
בן הפיל רוצה לדעת מה התנין אוכל לארוחת הבוקר. ומטרתו לספק את סקרנותו ולדעת בכל מחיר את התשובה.
פתרונות
פתרון ראשון:
לשאול את קרובי משפחתו הקרובה האם הם יודעים מה התנין אוכל לארוחת הבוקר.
אחרי שהם לא ענו לו והרביצו לו כרגיל הוא פונה לפתרון השני
פתרון :2
הוא שאל את ציפור-קולקולו, שאומרת לו ללכת לפגוש בעצמו תנין ולראות מה הוא אוכל והיא גם מפנה אותו
בדרך הנכונה.
פתרון 3
אחרי שמגיע למקום שהפנתה אותו ציפור-קולוקולו הוא פוגש את נחש-סלעים-פיתון-דו-צבעי לא מקבל ממנו
תשובה אך מקבל ממנו מכות ממנו.
פתרון 4
פוגש את התנין ושואל אותו. התנין רוצה לאכול אותו וכך למעשה הוא מקבל תשובה חלקית, )הבעיה הראשונה
נפתרה( דבר שמוביל אותו לבעיה שנייה:
בעיה שנייה
התנין תופס אותו באף ורוצה לאכול אותו.
פתרון 1לבעיה השנייה
הוא שומע בקול נחש הסלעים-פיתון-דו-צבעי שמייעץ לו למשוך את עצמו לפני שהוא כולו יאכל והוא מושך את
עצמו ללא הצלחה.
פתרון 2לבעיה שנייה
נחש הסלעים-פיתון-דו-צבעי עוזר לו למשוך ולבסוף התנין עזב את אפו של בין הפיל הבעיה השנייה נפתרה
בהצלחה. נוצרת בעיה שלישית.
בעיה שלישית
לבין הפיל יש עכשיו אף ארוך )חדק( והוא רוצה שהוא יתכווץ ויחזור למידותיו הקודמות.
פתרון ראשון לבעיה השלישית
הוא מחכה שלושה ימים שהאף יתכווץ אך זה לא קורה.
פתרון שני לבעיה השלישית
באופן אינסטינקטיבי- מיקרי הוא מכה עם החדק בזבוב שעקץ אותו בכתף, ואז הוא מגלה את היתרון הראשון
שבאף ארוך. )הוא לא יכול היה להכות בזבוב עם אף קטן, כמו שהיה לו קודם(.
כמו כן בעזרת נחש הסלעים-פיתון-דו-צבעי הוא מגלה גם שהוא יכול לתלוש אלומה ולאכול אותה בעזרת החדק
החדש שלו, הוא מגלה שהוא יכול לקטוף ולקחת אוכל בעזרה החדק החדש שלו. וגם להרביץ לחיות אחרות.
הוא מגלה עוד יתרונות לחדק, ולבסוף אף מכה בעזרתו את מי שהכה אותו פעם, מהימים לפני שהיה לו את החדק.
הסיפור נגמר בהצלחה, החיסרון הופך להיות יתרון, והוא לומד את המעלות שיש לו באף החדש שלו/ חדק.
יש פה האנשה, וכמובן שהפתרון הוא לא הגיוני, ולפיכך הסיפור הוא לא ריאלי.
יחד עם זאת יש פה מבנה מעניין שבו כל בעיה אשר נפתרת מולידה איתה בעיה חדשה עד לסוף הטוב.
שם הסיפור
שם החיה הגיבורה שהיא גיבור הסיפור, לא רומזת כמעט כלום על העלילה, אך רומזת שגיבור הסיפור הוא פיל.
כמובן שמישור הפעולה הוא לא ריאלי אך דבר זה לא פוגם בהיגיון הפנימי של הסיפור שמושך את הקורא אליו
כבמטה של קסם.
מסרים ברמת הסיפור
א.
מסר שמרחיב את הידע, מציע הסבר סיבתי לעבודה מדוע לפיל יש חדק. )דבר שהופך את הסיפור לסיפור
מהג'אנר האטיולוגי(.
ב.
התמודדות עם הבעיות מלמד את ההתייחסות לבעיה ולראות בבעיה הזדמנות בתחפושת.
בן הפיל המשיך לשאול את השאלות למרות שהרביצו לו וניסו למנוע ממנו את התשובות. המסע למציאת התשובה
הוביל אותו גם להבנת התשובה אך גם לבעיה נוספת, שעכשיו יש לו חדק ולא אף.
כלומר יש להמשיך ולשאול שאלות גם אם מרביצים לך ומנסים למנוע מבעדך לשאול. בתהליך החיפוש של שאילת
השאלה תרכוש כשרים חדשים שיעזרו לך בחיים, ובעזרתם תהיה חזק.
זהו מסר של עשה: תהיה אתה, תימצא לעצמך את התשובות אפילו אם הסובבים אותך מנסים לעצור בעדך. )ופה
יש תת התחברות לג'אנר של הסיפור הדידקטי(.
המסר הכללי
תנסה לספק את הסקרנות שלך ואל תוותר עליה, בסוף תרוויח כשרים חדשים, איכויות חדשות שלא היו לך קודם,
למרות שהגדילה כרוכה בכאב. כלומר מי שעובר תלאות ולא מוותר על הסקרנות שלו רוכש מעלות חדשות תוך
כדי החיפוש שלו.
זהו מסר דידקטי חשוב אך לא מאיים, ומכיוון שהוא מורחק לבעלי חיים, )לפיל במקרה זה(, אין צורך לקבל אותו
כפשוטו ויחד עם זאת הוא תורם להפנמת המסר.
סיפור זה מתאים לגיל יסודי, אבל בגלל עומק של המסר הכללי הוא יכול להתאים לכל הגילאים, מעין סיפור
לגילאי "שש עד שישים".
לסיכום
לדעתי זהו סיפור יפיפה, מהג'אנר האטיולוגי, המזמין לקרוא בו שוב ושוב.
יש בסיפור גם מסר דידקטי סמוי, )שמדבר גם אליי באופן אישי(: שלא לוותר על הסקרנות שלך, אפילו אם
הסביבה עוצרת אותך.
